ביקוניקס אינטרנשיונל בע"מ נ' משקי הקיבוצים אגודה שיתופית חקלאית בע"מ

החלטה

(בקשת רשות להתגונן)

התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה כספית על סך 102,569 ₪. בכתב התביעה נטען כי לאחר מו"מ ארוך בין הצדדים שכלל בדיקות רבות, רכשה הנתבעת ביום 25.3.10 מהתובעת רישיון שימוש בתוכנה מסויימת בסך 20,690$. הנתבעת אישרה את ההזמנה וחתמה על הצעת המחיר שנשלחה לה, ובכך הפכה את ההצעה להסכם מחייב.

רישיון התוכנה סופק, ובהתאם לתנאי ההזמנה חל מועד התשלום עד ליום 28.4.10. חרף תזכורות ששלחה התובעת לנתבעת, לא שולם הסכום. לאחר פניה כתובה לנתבעת, השיב בא כוחה ביום 9.12.10 כי הנתבעת וחברות נוספות נכנסו להליכי שינוי ארגוני ומבני ולכן הוחלט להשהות את ההשקעה בתוכנה. התובעת השיבה כי לא ניתן להשהות את העסקה שכן זו כבר הושלמה בעצם הספקת הרישיון, והתובעת אף שילמה בגינו לחברת IBM. עוד ציינה התובעת כי הרישיון אינו נמסר באופן פיזי אלא מוענק לאחר ביצוע ההזמנה שאושרה על ידי הנתבעת, ולכן, אין זה משנה אם הנתבעת עשתה שימוש ברישיון ודי שהוא הועמד לרשותה.

בין לבין התנהלה חליפת מכתבים בין הצדדים, אשר ביחס אליהם טוענת התובעת כי לפתע החלה הנתבעת להעלות טענות שונות ולהתכחש לחובת התשלום. התובעת חוזרת ומציינת כי העסקה היא רישיון שימוש לתוכנה בלבד ואינה כוללת חומרה שהינה באחריות המלאה של המזמין. מועד תשלום החוב אינו תלוי בשימוש בתוכנה או במימוש שעות הדרכה עליה. מכאן, באה התביעה.

הנתבעת טוענת להגנתה כי היא אכן אישרה את המתווה אותו הציעה התובעת אך החומרה לא נרכשה בשל בעיות תקציב ומיקום החומרה כפי שנדרש על ידי התובעת. טוענת הנתבעת כי בהעדר רכישת החומרה אין כל אפשרות להתקין את התוכנה והתובעת ידעה על כך מראש, שכן הנתבעת ביקשה ממנה את מפרט החומרה הדרוש.

לנתבעת הסתבר כי עלות החומרה הנדרשת הוא גבוה מאד ולכן חיפשה להוזיל את עלותה. במקביל החל תהליך מיזוג של הנתבעת עם חברה אחרת דבר שחייב התמקדות המבקשת בהליך המיזוג ומנע את היכולת לקלוט ולהטמיע את התוכנה ואף ייתר את הצורך בה. על כן, טוענת הנתבעת, הרישיון לא נמסרה לה והיא לא עשתה כל שימוש בתכונה אשר גם לא הותקנה אצלה, לא בוצעה הטמעה של המערכת והתובעת לא השקיעה כלל שעות עבודה/הדרכה למרות שהתחייבה לעשות כן.

אמנם, הנתבעת אישרה את הצעת המחיר, אך לא היתה כוונה מצד התובעת כי פעילות התובעת תחל בטרם תהא תשתית מתאימה, לפי דרישות התובעת, וכי הובהר לתובעת כי ההצעה אינה רלבנטית כל עוד הנתבעת לא רכשה את החומרה המתאימה. התובעת גם מעולם לא הגיע למשרדי הנתבעת לשם התקנת התוכנה וביצוע שעות העבודה הקבועים בהצעת המחיר. במסגרת פגישה בין הצדדים הודיעה הנתבעת לתובעת כי היא פונה ל – IBM בבקשה לביטול רישיון התוכנה, וכדי שהכספים ששילמה התובעת יושבו לה.

מוסיפה הנתבעת וטוענת כי התובעת לא עמדה בחובה להקטין את הנזק בכך שלא פעלה להעביר את הרישיון ללקוח אחר, היא לא פעלה לבטל את הרישיון מול IBM. כן ייחסה לתובעת אשם תורם שכן ידעה לאחר ששלחה את הצעת המחיר כי אין לנתבעת תשתית חומרה מתאימה. הנתבעת גם טוענת לקיזוז סך 4,875 ₪ בגין שעות העבודה שהתחייבה התובעת לספק לנתבעת ולא סיפקה

עד כאן הטענות.

בהצעת המחיר מיום 23.3.10 נכתב במפורש כי היא מתייחסת עבור רישיונות שימוש בלבד ואינו כולל חומרה, שהינה באחריות מלאה של הלקוח. העלות כוללת גם דמי אחזקה עבור שנה ראשונה. עוד נכתב בהצעה, תחת הכותרת "תנאי תשלום" כי רישיונות התוכנה יחוייבו עם הזמנת רישיונות התוכנה. וכן צוין "במידה והצעה זו מקובלת עליך, אבקש לחתום על העתק מכתב זה ולהחזירו אלי כאישור להזמנתכם או להוציא הזמנת רכש כנהוג". בתחתית המסמך הוטבעה "חותמת אני מאשר הזמנה זו", ובמקומות המיועדים חתם מר רזניק והוטבעה חותמת הנתבעת. מבחינה משפטית, יש לראות בהצעת המחיר "הצעה" לפי דיני החוזים ובחותמת הנתבעת משום קיבול. שני אלו משכללים את המסמך לכדי חוזה מחייב.

ואכן, בחוזה זה מצויין במפורש כי המחיר הוא עבור התוכנה, וכי החומרה היא באחריות הלקוח. בשום מקום בהצעת המחיר לא הותנתה הרכישה בהתחייבות כלשהי של התובעת להתקין או לספק את החומרה או לדאוג להמצאותה בדרך כלשהי. בהתאם לנספח ב' לכתב התביעה העניקה IBM, באמצעות התובעת, את הרישיון להשתמש בתוכנה ביום 31.3.10. בכך מילאה התובעת את חובתה החוזית כלפי הנתבעת, כאשר ברור כי ההתחייבות העתידית לאחזקה אינה יכולה לקום מקום שהתוכנה לא מותקנת.

הנתבעת אינה יכולה לבוא בטענות לתובעת בכל הקשור לעניין החומרה, שכן כבר מהצעת המחיר, אותה אישרה הנתבעת לכדי חוזה מחייב, ניתן לדעת בבירור כי אכן נדרשת חומרה להפעלת התוכנה וזו באחריות הלקוח. בכך יש גילוי מצד התובעת שאין היא מתחייבת לספק תוכנה אלא רק את רישיון התוכנה. אילו סברה הנתבעת כי החומרה אינה ברשותה, יכולה היתה פשוט שלא לחתום, אלא רק לאחר שתרכוש את החומרה הדרושה. ואם הסתבר לה בדיעבד כי החומרה יקרה, הרי שאין לה אלא להלין על עצמה על שלא טרחה לבצע בדיקות אלו בטרם אישרה את הצעת המחיר. שני הצדדים הם גופים מסחריים גדולים, אשר ידעו אל נכון מהו תוכן העסקה.

מר מנחם רזניק, סמנכ"ל הכספים של הנתבעת, אשר מסר את התצהיר מטעמה, אישר את הודעות הדואר אלקטרוני שהוצגו לו בחקירה נגדית. במייל מיום 16.5.10 השיב מר רזניק לגב' נטלי מרשל, נציגת הנתבעת: "תגישו את תוכנית ההדרכה...תתקינו את השרת בארגון, ובמקביל אני אדאג לתשלום". במכתב זה לא העלה מר רזניק כל טענה מאלו שהועלו בתצהיר, ויש בו אשרור מפורש לחובה לשלם.

מהתכתובות שצורפו לכתב התביעה עולה כי באי כוח הנתבעת לא טענו כלל, במועד המענה לבאי כוח התובעת, כי התובעת התחייבה לספק את החומרה או כי התובעת ידעה שהחומרה אינה ברשותה עובר לביצוע ההזמנה. אי העלאת הטענות בזמן אמת, אלא רק עתה בתצהיר, כמוהו כעדות כבושה שלא ניתן הסבר סביר לכבישתה עד מועד העלאתה. העובדה כי הנתבעת נכנסה להליכי רה – ארגון אינה מעניינה של התובעת, הזכאית לקבל את מלוא התמורה עבור המוצר שסיפקה: רישיון תוכנה. הא ראיה, שהנתבעת ניסתה לפנות ל – IBM כדי לבטל את הרישיון, ואם כטענתה לא ניתן לה רישיון התוכנה, הרי שלא ניתן לבטל את מה שלא ניתן !

לא מצאתי כל ממש בטענת האשם התורם ובטענה כי על התובעת להקטין את נזקה: הנתבעת לא הראתה כי ביטלה את העיסקה, ואדרבא, מהמייל של מר רזניק מיום 16.5.10 עולה כי אף ניתן אור ירוק לתובעת ויש בכך מצג כלפי התובעת כי הנתבעת רוצה לעשות שימוש בתוכנה. גם בטענת הקיזוז אין ממש באשר מדובר על קיזוז בגין שעות עבודה שיינתנו על ידי התובעת לאחר התקנת התוכנה וממילא ללא תמורה (בחלקן). ממילא, אף אם תתקבל טענת הקיזוז במלואה הרי שהיא כאין וכאפס כנגד הסכום הנתבע, אין מקום לאפשר רשות להתגונן בטענת קיזוז בסך כ – 5,000 ₪ כנגד תביעה בגודל כ – 100,000 ש"ח. תתכבד הנתבעת ותתבע את נזקי בנפרד.

סיכומו של דבר שלא מצאתי כי יש לנתבעת הגנה מפני התביעה, ועל כן אני דוחה את הבקשה ומחייב את הנתבעת בהוצאות בסך 3,000 ש"ח. בתוך 7 ימים תגיש התובעת פסיקתא לחתימתי.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ב חשון תשע"ב, 09 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: